מַחְמַד noun masculine desire, desirable thing — absolute מַחְמַד Hosea 9:6; construct id. 1 Kings 20:6 3t. Ezekiel; plural מַחֲמַדַּים Songs 5:16; construct מַחֲמַדֵּי Lamentations 2:4; Hosea 9:16; suffix מַחֲמַדַּי Joel 4:5; מַחֲמַדֵּינוּ Isaiah 64:10; מַחֲמַדֶּיהָ2Chronicles 36:19; Lamentations 1:10; מַחֲמַדֵּיהֶם Lamentations 1:11Qr (see also מַחְמֹד); — desirable, precious things ׳כלימֿ2Chronicles 36:19; singular collective Hosea 9:6; plural Joel 4:5; Isaiah 64:10; Lamentations 1:10,11 (Qr), בִּטְנָם ׳מ Hosea 9:16; see especially plural intensive כֻּלּוֺ מַחֲמַדִּים Songs 5:16 all of him is delightfulness ("" מַמְתַֿקִּים); elsewhere מַחְמַד עינים desire of the eyes, i.e. that in which the eyes take delight 1 Kings 20:6; Ezekiel 24:16 (of prophet's wife), Ezekiel 24:21; Ezekiel 24:25; plural Lamentations 2:4.

מַחְמַד [מַחְמֹד, מַחֲמֻדִים] see חמד

[מַחְמָל] see חמל. מַחְמֶ֫צֶת see I. חמץ.

מַחֲנֶה, מַחֲנִהדָֿן, מַחֲנַיִם see חנה.

מַחֲנָק see חנק, מַחְסֶה, מַחֲסֶה see חסה.

מַחְסוֺם see חסם. מַחְסוֺר see חסר

מַחְסֵיָה see חסה.