עֳנִי noun masculine affliction, poverty; — ׳ע Exodus 3:7 +; עֹ֑נִי Deuteronomy 16:3 +, ע֑וֺנִי Psalm 107:41, עוני 2 Samuel 16:12 (Kt, but read עָנְיִי; > Qr עֵינִי !); suffix עָנְיִי Genesis 31:42 +, עָנְיֵךְ Genesis 16:11, etc.; —

1 affliction, Job 36:15,21; Psalm 44:25; Psalm 88:10; Psalm 107:41; Psalm 119:50; Psalm 119:92; Lamentations 1:3; Lamentations 3:19; ׳ארץ ע Genesis 41:52 (E); ׳יְמֵי ע Job 30:16,27; Lamentations 1:7; ׳כּוּר ע Isaiah 48:10; ׳חַבְלֵי ע Job 36:8; ׳אֲסִירֵי ע Psalm 107:10; ׳בְּנֵי ע Proverbs 31:5; ׳ראה ע Genesis 31:42 (E), Exodus 3:7; Exodus 4:31 (J), Deuteronomy 26:7; 2 Kings 14:26; Nehemiah 9:9; Job 10:15; Psalm 9:14; Psalm 25:18; Psalm 31:8; Psalm 119:153; Lamentations 1:9; Lamentations 3:1, insert also before עַמִּי 1 Samuel 9:16b ᵐ5 Th We Dr Kit Bu HPS; ׳ראה בע Genesis 29:32 (J), 1 Samuel 1:11; 2 Samuel 16:12 (see above); ׳שׁמע ע Genesis 16:11 (J); ׳העלה מע Exodus 3:17 (J); לחם עני Deuteronomy 16:3.

2 poverty, בְּעָנְיִי הכינותי זהב 1 Chronicles 22:14.