1ויועץ דויד עם־שרי האלפים והמאות לכל־נגיד׃ 2ויאמר דויד לכל ׀ קהל ישראל אם־עליכם טוב ומן־יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על־אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו׃ 3ונסבה את־ארון אלהינו אלינו כי־לא דרשנהו בימי שאול׃ 4ויאמרו כל־הקהל לעשות כן כי־ישר הדבר בעיני כל־העם׃

5ויקהל דויד את־כל־ישראל מן־שיחור מצרים ועד־לבוא חמת להביא את־ארון האלהים מקרית יערים׃ 6ויעל דויד וכל־ישראל בעלתה אל־קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים ׀ יהוה יושב הכרובים אשר־נקרא שם׃ 7וירכיבו את־ארון האלהים על־עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה׃ 8ודויד וכל־ישראל משחקים לפני האלהים בכל־עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות׃

9ויבאו עד־גרן כידן וישלח עזא את־ידו לאחז את־הארון כי שמטו הבקר׃ 10ויחר־אף יהוה בעזא ויכהו על אשר־שלח ידו על־הארון וימת שם לפני אלהים׃ 11ויחר לדויד כי־פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה׃ 12ויירא דויד את־האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים׃ 13ולא־הסיר דויד את־הארון אליו אל־עיר דויד ויטהו אל־בית עבד־אדם הגתי׃ 14וישב ארון האלהים עם־בית עבד אדם בביתו שלשה חדשים ויברך יהוה את־בית עבד־אדם ואת־כל־אשר־לו׃ פ