1ויעש־לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט־לו אהל׃ 2אז אמר דויד לא לשאת את־ארון האלהים כי אם־הלוים כי־בם ׀ בחר יהוה לשאת את־ארון יהוה ולשרתו עד־עולם׃ ס 3ויקהל דויד את־כל־ישראל אל־ירושלם להעלות את־ארון יהוה אל־מקומו אשר־הכין לו׃ 4ויאסף דויד את־בני אהרן ואת־הלוים׃ 5לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים׃ ס 6לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים׃ ס 7לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים׃ ס 8לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים׃ ס 9לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים׃ ס 10לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר׃ ס 11ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב׃ 12ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל־הכינותי לו׃ 13כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי־לא דרשנהו כמשפט׃ 14ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את־ארון יהוה אלהי ישראל׃ 15וישאו בני־הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם׃ פ 16ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את־אחיהם המשררים בכלי־שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים־בקול לשמחה׃ פ 17ויעמידו הלוים את הימן בן־יואל ומן־אחיו אסף בן־ברכיהו ס ומן־בני מררי אחיהם איתן בן־קושיהו׃ 18ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ׀ ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים׃ 19והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע׃ 20וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על־עלמות׃ 21ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על־השמינית לנצח׃ 22וכנניהו שר־הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא׃ 23וברכיה ואלקנה שערים לארון׃ 24ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים [מחצצרים כ] (מחצרים ק) בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון׃ 25ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את־ארון ברית־יהוה מן־בית עבד־אדם בשמחה׃ ס 26ויהי בעזר האלהים את־הלוים נשאי ארון ברית־יהוה ויזבחו שבעה־פרים ושבעה אילים׃ 27ודויד מכרבל ׀ במעיל בוץ וכל־הלוים הנשאים את־הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל־דויד אפוד בד׃ 28וכל־ישראל מעלים את־ארון ברית־יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות׃ 29ויהי ארון ברית יהוה בא עד־עיר דויד ומיכל בת־שאול נשקפה ׀ בעד החלון ותרא את־המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה׃ פ |
    |