1ויאמר יהוה אל־שמואל עד־מתי אתה מתאבל אל־שאול ואני מאסתיו ממלך על־ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל־ישי בית־הלחמי כי־ראיתי בבניו לי מלך׃ 2ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ס ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי׃ 3וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר־תעשה ומשחת לי את אשר־אמר אליך׃ 4ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך׃ 5ויאמר ׀ שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את־ישי ואת־בניו ויקרא להם לזבח׃

6ויהי בבואם וירא את־אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו׃ 7ויאמר יהוה אל־שמואל אל־תבט אל־מראהו ואל־גבה קומתו כי מאסתיהו כי ׀ לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב׃ 8ויקרא ישי אל־אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם־בזה לא־בחר יהוה׃ 9ויעבר ישי שמה ויאמר גם־בזה לא־בחר יהוה׃ 10ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל־ישי לא־בחר יהוה באלה׃ 11ויאמר שמואל אל־ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל־ישי שלחה וקחנו כי לא־נסב עד־באו פה׃

12וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם־יפה עינים וטוב ראי פ ויאמר יהוה קום משחהו כי־זה הוא׃ 13ויקח שמואל את־קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח־יהוה אל־דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה׃ ס

14ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח־רעה מאת יהוה׃ 15ויאמרו עבדי־שאול אליו הנה־נא רוח־אלהים רעה מבעתך׃ 16יאמר־נא אדננו עבדיך לפניך יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח־אלהים רעה ונגן בידו וטוב לך׃ פ 17ויאמר שאול אל־עבדיו ראו־נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי׃ 18ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו׃ 19וישלח שאול מלאכים אל־ישי ויאמר שלחה אלי את־דוד בנך אשר בצאן׃ 20ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד־דוד בנו אל־שאול׃ 21ויבא דוד אל־שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי־לו נשא כלים׃ 22וישלח שאול אל־ישי לאמר יעמד־נא דוד לפני כי־מצא חן בעיני׃ 23והיה בהיות רוח־אלהים אל־שאול ולקח דוד את־הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה׃ פ