1ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃ 2ויבא דוד נבה אל־אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך׃ 3ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל־ידע מאומה את־הדבר אשר־אנכי שלחך ואשר צויתך ואת־הנערים יודעתי אל־מקום פלני אלמוני׃ 4ועתה מה־יש תחת־ידך חמשה־לחם תנה בידי או הנמצא׃ 5ויען הכהן את־דוד ויאמר אין־לחם חל אל־תחת ידי כי־אם־לחם קדש יש אם־נשמרו הנערים אך מאשה׃ פ 6ויען דוד את־הכהן ויאמר לו כי אם־אשה עצרה־לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי־הנערים קדש והוא דרך חל ואף כי היום יקדש בכלי׃

7ויתן־לו הכהן קדש כי לא־היה שם לחם כי־אם־לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו׃

8ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי אביר הרעים אשר לשאול׃ 9ויאמר דוד לאחימלך ואין יש־פה תחת־ידך חנית או־חרב כי גם־חרבי וגם־כלי לא־לקחתי בידי כי־היה דבר־המלך נחוץ׃ ס

10ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר־הכית ׀ בעמק האלה הנה־היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם־אתה תקח־לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי׃

11ויקם דוד ויברח ביום־ההוא מפני שאול ויבא אל־אכיש מלך גת׃

12ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא־זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול [באלפו כ] (באלפיו ק) ודוד [ברבבתו כ] (ברבבתיו׃ ק) 13וישם דוד את־הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך־גת׃ 14וישנו את־טעמו בעיניהם ויתהלל בידם [ויתו כ] (ויתיו ק) על־דלתות השער ויורד רירו אל־זקנו׃ 15ויאמר אכיש אל־עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי׃ (16) חסר משגעים אני כי־הבאתם את־זה להשתגע עלי הזה יבוא אל־ביתי׃ ס