1בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן־אמציה מלך יהודה׃ 2בן־שש עשרה שנה היה במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליהו מירושלם׃ 3ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר־עשה אמציהו אביו׃ 4רק הבמות לא־סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 5וינגע יהוה את־המלך ויהי מצרע עד־יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן־המלך על־הבית שפט את־עם הארץ׃ 6ויתר דברי עזריהו וכל־אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 7וישכב עזריה עם־אבתיו ויקברו אתו עם־אבתיו בעיר דוד וימלך יותם בנו תחתיו׃ פ

8בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו בן־ירבעם על־ישראל בשמרון ששה חדשים׃ 9ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבתיו לא סר מחטאות ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל׃ 10ויקשר עליו שלם בן־יבש ויכהו קבלעם וימיתהו וימלך תחתיו׃ 11ויתר דברי זכריה הנם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12הוא דבר־יהוה אשר דבר אל־יהוא לאמר בני רביעים ישבו לך על־כסא ישראל ויהי־כן׃ פ

13שלום בן־יביש מלך בשנת שלשים ותשע שנה לעזיה מלך יהודה וימלך ירח־ימים בשמרון׃ 14ויעל מנחם בן־גדי מתרצה ויבא שמרון ויך את־שלום בן־יביש בשמרון וימיתהו וימלך תחתיו׃ 15ויתר דברי שלום וקשרו אשר קשר הנם כתבים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ ס 16אז יכה־מנחם את־תפסח ואת־כל־אשר־בה ואת־גבוליה מתרצה כי לא פתח ויך את כל־ההרותיה בקע׃ פ

17בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה מלך מנחם בן־גדי על־ישראל עשר שנים בשמרון׃ 18ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מעל חטאות ירבעם בן־נבט אשר־החטיא את־ישראל כל־ימיו׃

19בא פול מלך־אשור על־הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר־כסף להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו׃ 20ויצא מנחם את־הכסף על־ישראל על כל־גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא־עמד שם בארץ׃ 21ויתר דברי מנחם וכל־אשר עשה הלוא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 22וישכב מנחם עם־אבתיו וימלך פקחיה בנו תחתיו׃ פ

23בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקחיה בן־מנחם על־ישראל בשמרון שנתים׃ 24ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מחטאות ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל׃ 25ויקשר עליו פקח בן־רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית־ [מלך כ] (המלך ק) את־ארגב ואת־האריה ועמו חמשים איש מבני גלעדים וימיתהו וימלך תחתיו׃ 26ויתר דברי פקחיה וכל־אשר עשה הנם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ פ

27בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקח בן־רמליהו על־ישראל בשמרון עשרים שנה׃ 28ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מן־חטאות ירבעם בן־נבט אשר החטיא את־ישראל׃

29בימי פקח מלך־ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את־עיון ואת־אבל בית־מעכה ואת־ינוח ואת־קדש ואת־חצור ואת־הגלעד ואת־הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה׃ 30ויקשר־קשר הושע בן־אלה על־פקח בן־רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו בשנת עשרים ליותם בן־עזיה׃ 31ויתר דברי־פקח וכל־אשר עשה הנם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ פ

32בשנת שתים לפקח בן־רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן־עזיהו מלך יהודה׃ 33בן־עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש־עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושא בת־צדוק׃ 34ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר־עשה עזיהו אביו עשה׃ 35רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את־שער בית־יהוה העליון׃ 36ויתר דברי יותם אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 37בימים ההם החל יהוה להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן־רמליהו׃ 38וישכב יותם עם־אבתיו ויקבר עם־אבתיו בעיר דוד אביו וימלך אחז בנו תחתיו׃ פ