1ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את־העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃ 2ויהי ׀ ביום השלישי והנה איש בא מן־המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על־ראשו ויהי בבאו אל־דוד ויפל ארצה וישתחו׃ 3ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃ 4ויאמר אליו דוד מה־היה הדבר הגד־נא לי ויאמר אשר־נס העם מן־המלחמה וגם־הרבה נפל מן־העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃ 5ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו איך ידעת כי־מת שאול ויהונתן בנו׃ 6ויאמר הנער ׀ המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על־חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃ 7ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃ 8ויאמר לי מי־אתה [ויאמר כ] (ואמר ק) אליו עמלקי אנכי׃ 9ויאמר אלי עמד־נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי־כל־עוד נפשי בי׃ 10ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר ׀ אשר על־ראשו ואצעדה אשר על־זרעו ואביאם אל־אדני הנה׃

11ויחזק דוד [בבגדו כ] (בבגדיו ק) ויקרעם וגם כל־האנשים אשר אתו׃ 12ויספדו ויבכו ויצמו עד־הערב על־שאול ועל־יהונתן בנו ועל־עם יהוה ועל־בית ישראל כי נפלו בחרב׃ ס 13ויאמר דוד אל־הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן־איש גר עמלקי אנכי׃ 14ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את־משיח יהוה׃ 15ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע־בו ויכהו וימת׃ 16ויאמר אליו דוד [דמיך כ] (דמך ק) על־ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את־משיח יהוה׃ ס

17ויקנן דוד את־הקינה הזאת על־שאול ועל־יהונתן בנו׃ 18ויאמר ללמד בני־יהודה קשת הנה כתובה על־ספר הישר׃

19הצבי ישראל על־במותיך חלל איך נפלו גבורים׃

20אל־תגידו בגת אל־תבשרו בחוצת אשקלון פן־תשמחנה בנות פלשתים פן־תעלזנה בנות הערלים׃

21הרי בגלבע אל־טל ואל־מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃

22מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃

23שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃

24בנות ישראל אל־שאול בכינה המלבשכם שני עם־עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃

25איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על־במותיך חלל׃

26צר־לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃

27איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃ פ