1בשנת אחת לדריוש בן־אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים׃ 2בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר־יהוה אל־ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה׃ 3ואתנה את־פני אל־אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃ 4ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ 5חטאנו ועוינו [והרשענו כ] (הרשענו ק) ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃ 6ולא שמענו אל־עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל־מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל־עם הארץ׃

7לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל־ישראל הקרבים והרחקים בכל־הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו־בך׃ 8יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך׃ 9לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו׃ 10ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים׃ 11וכל־ישראל עברו את־תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד־האלהים כי חטאנו לו׃ 12ויקם את־ [דבריו כ] (דברו ׀ ק) אשר־דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא־נעשתה תחת כל־השמים כאשר נעשתה בירושלם׃ 13כאשר כתוב בתורת משה את כל־הרעה הזאת באה עלינו ולא־חלינו את־פני ׀ יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך׃ 14וישקד יהוה על־הרעה ויביאה עלינו כי־צדיק יהוה אלהינו על־כל־מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו׃

15ועתה ׀ אדני אלהינו אשר הוצאת את־עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש־לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃ 16אדני ככל־צדקתך ישב־נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר־קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל־סביבתינו׃ 17ועתה ׀ שמע אלהינו אל־תפלת עבדך ואל־תחנוניו והאר פניך על־מקדשך השמם למען אדני׃ 18הטה אלהי ׀ אזנך ושמע [פקחה כ] (פקח ק) עיניך וראה שממתינו והעיר אשר־נקרא שמך עליה כי ׀ לא על־צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על־רחמיך הרבים׃ 19אדני ׀ שמעה אדני ׀ סלחה אדני הקשיבה ועשה אל־תאחר למענך אלהי כי־שמך נקרא על־עירך ועל־עמך׃

20ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר־קדש אלהי׃ 21ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת־ערב׃ 22ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה׃ 23בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה׃

24שבעים שבעים נחתך על־עמך ׀ ועל־עיר קדשך לכלא הפשע [ולחתם כ] (ולהתם ק) [חטאות כ] (חטאת ק) ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ 25ותדע ותשכל מן־מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד־משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ 26ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃ 27והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית ׀ זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד־כלה ונחרצה תתך על־שמם׃ פ