1האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי־פי׃ 2יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי־דשא וכרביבים עלי־עשב׃ 3כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃ 4הצור תמים פעלו כי כל־דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃ 5שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃ 6ה־ליהוה תגמלו־זאת עם נבל ולא חכם הלוא־הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃ 7זכר ימות עולם בינו שנות דור־ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃ 8בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃ 9כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃ 10ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃ 11כנשר יעיר קנו על־גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על־אברתו׃ 12יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃ 13ירכבהו על־ [במותי כ] (במתי ק) ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃ 14חמאת בקר וחלב צאן עם־חלב כרים ואילים בני־בשן ועתודים עם־חלב כליות חטה ודם־ענב תשתה־חמר׃ 15וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃ 16יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃ 17יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃ 18צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃ 19וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃ 20ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא־אמן בם׃ 21הם קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל אכעיסם׃ 22כי־אש קדחה באפי ותיקד עד־שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃ 23אספה עלימו רעות חצי אכלה־בם׃ 24מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן־בהמות אשלח־בם עם־חמת זחלי עפר׃ 25מחוץ תשכל־חרב ומחדרים אימה גם־בחור גם־בתולה יונק עם־איש שיבה׃ 26אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃ 27לולי כעס אויב אגור פן־ינכרו צרימו פן־יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל־זאת׃ 28כי־גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃ 29לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃ 30איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם־לא כי־צורם מכרם ויהוה הסגירם׃ 31כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃ 32כי־מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי־רוש אשכלת מררת למו׃ 33חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃ 34הלא־הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃ 35לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃ 36כי־ידין יהוה עמו ועל־עבדיו יתנחם כי יראה כי־אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃ 37ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃ 38אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃ 39ראו ׀ עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃ 40כי־אשא אל־שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃ 41אם־שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃ 42אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃ 43הרנינו גוים עמו כי דם־עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃ פ 44ויבא משה וידבר את־כל־דברי השירה־הזאת באזני העם הוא והושע בן־נון׃ 45ויכל משה לדבר את־כל־הדברים האלה אל־כל־ישראל׃ 46ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל־הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את־בניכם לשמר לעשות את־כל־דברי התורה הזאת׃ 47כי לא־דבר רק הוא מכם כי־הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על־האדמה אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה׃ פ 48וידבר יהוה אל־משה בעצם היום הזה לאמר׃ 49עלה אל־הר העברים הזה הר־נבו אשר בארץ מואב אשר על־פני ירחו וראה את־ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃ 50ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל־עמיך כאשר־מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל־עמיו׃ 51על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי־מריבת קדש מדבר־צן על אשר לא־קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃ 52כי מנגד תראה את־הארץ ושמה לא תבוא אל־הארץ אשר־אני נתן לבני ישראל׃ פ |
    |