1וישבני אל־פתח הבית והנה־מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי־פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח׃ 2ויוצאני דרך־שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל־שער החוץ דרך הפונה קדים והנה־מים מפכים מן־הכתף הימנית׃

3בצאת־האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים׃ 4וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים׃ 5וימד אלף נחל אשר לא־אוכל לעבר כי־גאו המים מי שחו נחל אשר לא־יעבר׃ 6ויאמר אלי הראית בן־אדם ויולכני וישבני שפת הנחל׃ 7בשובני והנה אל־שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה׃ 8ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל־הגלילה הקדמונה וירדו על־הערבה ובאו הימה אל־הימה המוצאים [ונרפאו כ] (ונרפו ק) המים׃ 9והיה כל־נפש חיה ׀ א‍שר־ישרץ אל כל־אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר־יבוא שמה הנחל׃ 10והיה [יעמדו כ] (עמדו ק) עליו דוגים מעין גדי ועד־עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד׃ 11[בצאתו כ] (בצאתיו ק) וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו׃ 12ועל־הנחל יעלה על־שפתו מזה ׀ ומזה ׀ כל־עץ־מאכל לא־יבול עלהו ולא־יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן־המקדש המה יוצאים [והיו כ] (והיה ק) פריו למאכל ועלהו לתרופה׃ ס

13כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את־הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים׃ 14ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את־ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה׃

15וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן־הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה׃ 16חמת ׀ ברותה סברים אשר בין־גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל־גבול חורן׃ 17והיה גבול מן־הים חצר עינון גבול דמשק וצפון ׀ צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון׃

18ופאת קדים מבין חורן ומבין־דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על־הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה׃

19ופאת נגב תימנה מתמר עד־מי מריבות קדש נחלה אל־הים הגדול ואת פאת־תימנה נגבה׃

20ופאת־ים הים הגדול מגבול עד־נכח לבוא חמת זאת פאת־ים׃

21וחלקתם את־הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל׃ 22והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר־הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל׃ 23והיה בשבט אשר־גר הגר אתו ם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה׃ ס