1ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך־פרס עזרא בן־שריה בן־עזריה בן־חלקיה׃ 2בן־שלום בן־צדוק בן־אחיטוב׃ 3בן־אמריה בן־עזריה בן־מריות׃ 4בן־זרחיה בן־עזי בן־בקי׃ 5בן־אבישוע בן־פינחס בן־אלעזר בן־אהרן הכהן הראש׃ 6הוא עזרא עלה מבבל והוא־ספר מהיר בתורת משה אשר־נתן יהוה אלהי ישראל ויתן־לו המלך כיד־יהוה אלהיו עליו כל בקשתו׃ פ 7ויעלו מבני־ישראל ומן־הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל־ירושלם בשנת־שבע לארתחשסתא המלך׃ 8ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך׃ 9כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל־ירושלם כיד־אלהיו הטובה עליו׃ 10כי עזרא הכין לבבו לדרוש את־תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט׃ ס 11וזה ׀ פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות־יהוה וחקיו על־ישראל׃ פ 12ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די־אלה שמיא גמיר וכענת׃ 13מני שים טעם די כל־מתנדב במלכותי מן־עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך׃ 14כל־קבל די מן־קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרא על־יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך׃ 15ולהיבלה כסף ודהב די־מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה׃ 16וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם׃ 17כל־קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין ׀ דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על־מדבחה די בית אלהכם די בירושלם׃ 18ומה די [עליך כ] (עלך ק) ועל־ [אחיך כ] (אחך ק) ייטב בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון׃ 19ומאניא די־מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם׃ 20ושאר חשחות בית אלהך די יפל־לך למנתן תנתן מן־בית גנזי מלכא׃ 21ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל־די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די־אלה שמיא אספרנא יתעבד׃ 22עד־כסף ככרין מאה ועד־חנטין כרין מאה ועד־חמר בתין מאה ועד־בתין משח מאה ומלח די־לא כתב׃ 23כל־די מן־טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די־למה להוא קצף על־מלכות מלכא ובנוהי׃ 24ולכם מהודעין די כל־כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם׃ 25ואנת עזרא כחכמת אלהך די־בידך מני שפטין ודינין די־להון [דאנין כ] (דאינין ק) לכל־עמה די בעבר נהרה לכל־ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון׃ 26וכל־די־לא להוא עבד דתא די־אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן [לשרשו כ] (לשרשי ק) הן־לענש נכסין ולאסורין׃ פ 27ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את־בית יהוה אשר בירושלם׃ 28ועלי הטה־חסד לפני המלך ויועציו ולכל־שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד־יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי׃ פ |
    |