1על־משמרתי אעמדה ואתיצבה על־מצור ואצפה לראות מה־ידבר־בי ומה אשיב על־תוכחתי׃ 2ויענני יהוה ויאמר כתוב חזון ובאר על־הלחות למען ירוץ קורא בו׃ 3כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם־יתמהמה חכה־לו כי־בא יבא לא יאחר׃ 4הנה עפלה לא־ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה׃ 5ואף כי־היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל־הגוים ויקבץ אליו כל־העמים׃ 6הלוא־אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא־לו עד־מתי ומכביד עליו עבטיט׃ 7הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו׃ 8כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל־יתר עמים מדמי אדם וחמס־ארץ קריה וכל־ישבי בה׃ פ 9הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף־רע׃ 10יעצת בשת לביתך קצות־עמים רבים וחוטא נפשך׃ 11כי־אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה׃ פ 12הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה׃ 13הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי־אש ולאמים בדי־ריק יעפו׃ 14כי תמלא הארץ לדעת את־כבוד יהוה כמים יכסו על־ים׃ ס 15הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על־מעוריהם׃ 16שבעת קלון מכבוד שתה גם־אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על־כבודך׃ 17כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס־ארץ קריה וכל־ישבי בה׃ ס 18מה־הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים׃ ס 19הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה־הוא תפוש זהב וכסף וכל־רוח אין בקרבו׃ 20ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל־הארץ׃ פ |
    |