1ועתה כה־אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל־תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי־אתה׃ 2כי־תעבר במים אתך־אני ובנהרות לא ישטפוך כי־תלך במו־אש לא תכוה ולהבה לא תבער־בך׃ 3כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃ 4מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃ 5אל־תירא כי אתך־אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃ 6אמר לצפון תני ולתימן אל־תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃ 7כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף־עשיתיו׃ 8הוציא עם־עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃ 9כל־הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃ 10אתם עדי נאם־יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי־אני הוא לפני לא־נוצר אל ואחרי לא יהיה׃ ס 11אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃ 12אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם־יהוה ואני־אל׃ 13גם־מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃ ס 14כה־אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃ 15אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃ ס 16כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃ 17המוציא רכב־וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל־יקומו דעכו כפשתה כבו׃ 18אל־תזכרו ראשנות וקדמניות אל־תתבננו׃ 19הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃ 20תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי־נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃ 21עם־זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃ ס 22ולא־אתי קראת יעקב כי־יגעת בי ישראל׃ 23לא־הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃ 24לא־קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃ ס 25אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃ 26הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃ 27אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃ 28ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃ ס |
    |