1ועתה ׀ שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר־מאסתי אבותם לשית עם־כלבי צאני׃

2גם־כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃

3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃

4הקטפים מלוח עלי־שיח ושרש רתמים לחמם׃

5מן־גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃

6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃

7בין־שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃

8בני־נבל גם־בני בלי־שם נכאו מן־הארץ׃

9ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃

10תעבוני רחקו מני ומפני לא־חשכו רק׃

11כי־ [יתרו כ] (יתרי ק) פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃

12על־ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃

13נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃

14כפרץ רחב יאתיו תחת אה התגלגלו׃

15ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃

16ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי־עני׃

17לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃

18ברב־כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃

19הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃

20אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃

21תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃

22תשאני אל־רוח תרכיבני ותמגגני [תשוה כ] (תושיה׃ ק)

23כי־ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל־חי׃

24אך לא־בעי ישלח־יד אם־בפידו להן שוע׃

25אם־לא בכיתי לקשה־יום עגמה נפשי לאביון׃

26כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃

27מעי רתחו ולא־דמו קדמני ימי־עני׃

28קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃

29אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃

30עורי שחר מעלי ועצמי־חרה מני־חרב׃

31ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃