1ויהי דבר־יהוה אל־יונה שנית לאמר׃ 2קום לך אל־נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את־הקריאה אשר אנכי דבר אליך׃ 3ויקם יונה וילך אל־נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר־גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים׃ 4ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת׃ 5ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו־צום וילבשו שקים מגדולם ועד־קטנם׃ 6ויגע הדבר אל־מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על־האפר׃ 7ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל־יטעמו מאומה אל־ירעו ומים אל־ישתו׃ 8ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל־אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן־החמס אשר בכפיהם׃ 9מי־יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃ 10וירא האלהים את־מעשיהם כי־שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על־הרעה אשר־דבר לעשות־להם ולא עשה׃ |
    |