1וישכם ירבעל הוא גדעון וכל־העם אשר אתו ויחנו על־עין חרד ומחנה מדין היה־לו מצפון מגבעת המורה בעמק׃

2ויאמר יהוה אל־גדעון רב העם אשר אתך מתתי את־מדין בידם פן־יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי׃ 3ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי־ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן־העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו׃ ס

4ויאמר יהוה אל־גדעון עוד העם רב הורד אותם אל־המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ׀ ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר־אמר אליך זה לא־ילך עמך הוא לא ילך׃ 5ויורד את־העם אל־המים ס ויאמר יהוה אל־גדעון כל אשר־ילק בלשונו מן־המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר־יכרע על־ברכיו לשתות׃ 6ויהי מספר המלקקים בידם אל־פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על־ברכיהם לשתות מים׃ ס 7ויאמר יהוה אל־גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את־מדין בידך וכל־העם ילכו איש למקמו׃ 8ויקחו את־צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל־איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש־מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק׃ פ

9ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך׃ 10ואם־ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל־המחנה׃ 11ושמעת מה־ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל־קצה החמשים אשר במחנה׃ 12ומדין ועמלק וכל־בני־קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל־שפת הים לרב׃ 13ויבא גדעון והנה־איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה [צלול כ] (צליל ק) לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד־האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל׃ 14ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם־חרב גדעון בן־יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את־מדין ואת־כל־המחנה׃ פ

15ויהי כשמע גדעון את־מספר החלום ואת־שברו וישתחו וישב אל־מחנה ישראל ויאמר קומו כי־נתן יהוה בידכם את־מחנה מדין׃ 16ויחץ את־שלש־מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד־כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים׃ 17ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר־אעשה כן תעשון׃ 18ותקעתי בשופר אנכי וכל־אשר אתי ותקעתם בשופרות גם־אתם סביבות כל־המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃ פ

19ויבא גדעון ומאה־איש אשר־אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את־השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם׃ 20ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד־שמאולם בלפדים וביד־ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון׃ 21ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל־המחנה ויריעו [ויניסו כ] (וינוסו׃ ק) 22ויתקעו שלש־מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל־המחנה וינס המחנה עד־בית השטה צררתה עד שפת־אבל מחולה על־טבת׃ 23ויצעק איש־ישראל מנפתלי ומן־אשר ומן־כל־מנשה וירדפו אחרי מדין׃

24ומלאכים שלח גדעון בכל־הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את־המים עד בית ברה ואת־הירדן ויצעק כל־איש אפרים וילכדו את־המים עד בית ברה ואת־הירדן׃ 25וילכדו שני־שרי מדין את־ערב ואת־זאב ויהרגו את־עורב בצור־עורב ואת־זאב הרגו ביקב־זאב וירדפו אל־מדין וראש־ערב וזאב הביאו אל־גדעון מעבר לירדן׃