1וידבר יהוה אל־משה לאמר׃ 2דבר אל־בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃ 3כמעשה ארץ־מצרים אשר ישבתם־בה לא תעשו וכמעשה ארץ־כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו׃ 4את־משפטי תעשו ואת־חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם׃ 5ושמרתם את־חקתי ואת־משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה׃ ס

6איש איש אל־כל־שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה׃ ס 7ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה׃ ס 8ערות אשת־אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃ ס 9ערות אחותך בת־אביך או בת־אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃ ס 10ערות בת־בנך או בת־בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃ ס 11ערות בת־אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃ ס 12ערות אחות־אביך לא תגלה שאר אביך הוא׃ ס 13ערות אחות־אמך לא תגלה כי־שאר אמך הוא׃ ס 14ערות אחי־אביך לא תגלה אל־אשתו לא תקרב דדתך הוא׃ ס 15ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃ ס 16ערות אשת־אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא׃ ס 17ערות אשה ובתה לא תגלה את־בת־בנה ואת־בת־בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא ׃ 18ואשה אל־אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה׃

19ואל־אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃ 20ואל־אשת עמיתך לא־תתן שכבתך לזרע לטמאה־בה׃ 21ומזרעך לא־תתן להעביר למלך ולא תחלל את־שם אלהיך אני יהוה׃ 22ואת־זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא׃ 23ובכל־בהמה לא־תתן שכבתך לטמאה־בה ואשה לא־תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא׃

24אל־תטמאו בכל־אלה כי בכל־אלה נטמאו הגוים אשר־אני משלח מפניכם׃ 25ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את־ישביה׃ 26ושמרתם אתם את־חקתי ואת־משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם׃ 27כי את־כל־התועבת האל עשו אנשי־הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ׃ 28ולא־תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את־הגוי אשר לפניכם׃ 29כי כל־אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם׃ 30ושמרתם את־משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃ פ