1ונפש כי־תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה׃ 2והביאה אל־בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל־לבנתה והקטיר הכהן את־אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 3והנותרת מן־המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ ס 4וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן׃ ס 5ואם־מנחה על־המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה׃ 6פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא׃ ס 7ואם־מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה׃ 8והבאת את־המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל־הכהן והגישה אל־המזבח׃ 9והרים הכהן מן־המנחה את־אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 10והנותרת מן־המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ 11כל־המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל־שאר וכל־דבש לא־תקטירו ממנו אשה ליהוה׃ 12קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל־המזבח לא־יעלו לריח ניחח׃ 13וכל־קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל־קרבנך תקריב מלח׃ ס 14ואם־תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך׃ 15ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא׃ 16והקטיר הכהן את־אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל־לבנתה אשה ליהוה׃ פ |
    |