1כשלג ׀ בקיץ וכמטר בקציר כן לא־נאוה לכסיל כבוד׃

2כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם [לא כ] (לו ק) תבא׃

3שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃

4אל־תען כסיל כאולתו פן־תשוה־לו גם־אתה׃

5ענה כסיל כאולתו פן־יהיה חכם בעיניו׃

6מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד־כסיל׃

7דליו קים מפסח ומשל בפי כסילים׃

8כצרור אבן במרגמה כן־נותן לכסיל כבוד׃

9חוח עלה ביד־שכור ומשל בפי כסילים׃

10רב מחולל־כל ושכר כסיל ושכר עברים׃

11ככלב שב על־קאו כסיל שונה באולתו׃

12ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃

13אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃

14הדלת תסוב על־צירה ועצל על־מטתו׃

15טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל־פיו׃

16חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃

17מחזיק באזני־כלב עבר מתעבר על־ריב לא־לו׃

18כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃

19כן־איש רמה את־רעהו ואמר ה‍לא־משחק אני׃

20באפס עצים תכבה־אש ובאין נרגן ישתק מדון׃

21פחם לגחלים ועצים לאש ואיש [מדונים כ] (מדינים ק) לחרחר־ריב׃ פ

22דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי־בטן׃

23כסף סיגים מצפה על־חרש שפתים דלקים ולב־רע׃

24[בשפתו כ] (בשפתיו ק) ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃

25כי־יחנן קולו אל־תאמן־בו כי שבע תועבות בלבו׃

26תכסה נאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃

27כרהש־חת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃

28לשוןש־קר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃