1לדוד ׀ אל־תתחר במרעים אל־תקנא בעשי עולה׃ 2כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃ 3בטח ביהוה ועשה־טוב שכן־ארץ ורעה אמונה׃ 4והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃ 5גול על־יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃ 6והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃ 7דום ׀ ליהוה והתחולל לו אל־תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃ 8הרף מאף ועזב חמה אל־תתחר אך־להרע׃ 9כי־מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו־ארץ׃ 10ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על־מקומו ואיננו׃ 11וענוים יירשו־ארץ והתענגו על־רב שלום׃ 12זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ 13אדני ישחק־לו כי־ראה כי־יבא יומו׃ 14חרב ׀ פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי־דרך׃ 15חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃ 16טוב־מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃ 17כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃ 18יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ 19לא־יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃ 20כי רשעים ׀ יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃ 21לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃ 22כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃ 23מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ 24כי־יפל לא־יוטל כי־יהוה סומך ידו׃ 25נער ׀ הייתי גם־זקנתי ולא־ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש־לחם׃ 26כל־היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ 27סור מרע ועשה־טוב ושכן לעולם׃ 28כי יהוה ׀ אהב משפט ולא־יעזב את־חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃ 29צדיקים יירשו־ארץ וישכנו לעד עליה׃ 30פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃ 31תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃ 32צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ׃ 33יהוה לא־יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃ 34קוה אל־יהוה ׀ ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃ 35ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ 36ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃ 37שמר־תם וראה ישר כי־אחרית לאיש שלום׃ 38ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃ 39ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ 40ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי־חסו בו׃ |
    |