1למנצח עלש־שנים לבני־קרח משכיל שיר ידידת׃ רחש לבי ׀ דבר טוב אמר אני מעשי למלך לשוני עט ׀ סופר מהיר׃ 2יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על־כן ברכך אלהים לעולם׃ 3חגור־חרבך על־ירך גבור הודך והדרך׃ 4והדרך ׀ צלח רכב על־דבר־אמת וענוה־צדק ותורך נוראות ימינך׃ 5חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך׃ 6כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃ 7אהבת צדק ותשנא רשע על־כן ׀ משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃ 8מר־ואהלות קציעות כל־בגדתיך מן־היכלי ן מני שמחוך׃ 9בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר׃ 10שמעי־בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך׃ 11ויתאו המלך יפיך כי־הוא אדניך והשתחוי־לו׃ 12ובת־צר ׀ במנחה פניך יחלו עשירי עם׃ 13כל־כבודה בת־מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה׃ 14לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך׃ 15תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך׃ 16תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל־הארץ׃ 17אזכירה מך בכל־דר ודר על־כן עמים יהודך לעלם ועד׃ |
    |