1למנצח ׀ לבני־קרח מזמור׃ שמעו־זאת כל־העמים האזינו כל־ישבי חלד׃

2גם־בני אדם גם־בני־איש יחד עשיר ואביון׃

3פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃

4אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃

5למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃

6הבטחים על־חילם וברב עשרם יתהללו׃

7אח לא־פדה יפדה איש לא־יתן לאלהים כפרו׃

8ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃

9ויחי־עוד לנצח לא יראה השחת׃

10כי יראה ׀ חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃

11קרבם בתימו ׀ לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃

12ואדם ביקר בל־ילין נמשל כבהמות נדמו׃

13זה דרכם כסל למו ואחריהם ׀ בפיהם ירצו סלה׃

14כצאן ׀ לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים ׀ לבקר [וצירם כ] (וצורם ק) לבלות שאול מזבל לו׃

15אך־אלהים יפדה נפשי מיד־שאול כי יקחני סלה׃

16אל־תירא כי־יעשר איש כי־ירבה כבוד ביתו׃

17כי לא במותו יקח הכל לא־ירד אחריו כבודו׃

18כי־נפשו בחייו יברך ויודך כי־תיטיב לך׃

19תבוא עד־דור אבותיו עד־נצח לא יראו־אור׃

20אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃