1למנצח על־ידותון מזמור לדוד׃ אך אל־אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃ 2אך־הוא צורי וישועתי משגבי לא־אמוט רבה׃ 3עד־אנה ׀ תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃ 4אך משאתו ׀ יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו־סלה׃ 5אך לאלהים דומי נפשי כי־ממנו תקותי׃ 6אך־הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃ 7על־אלהים ישעי וכבודי צור־עזי מחסי באלהים׃ 8בטחו בו בכל־עת ׀ עם שפכו־לפניו לבבכם אלהים מחסה־לנו סלה׃ 9אך ׀ הבל בני־אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃ 10אל־תבטחו בעשק ובגזל אל־תהבלו חיל ׀ כי־ינוב אל־תשיתו לב׃ 11אחת ׀ דבר אלהים שתים־זו שמעתי כי עז לאלהים׃ 12ולך־אדני חסד כי־אתה תשלם לאיש כמעשהו׃ |
    |