1תפלה למשה איש־האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃ 2בטרם ׀ הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד־עולם אתה אל׃ 3תשב אנוש עד־דכא ותאמר שובו בני־אדם׃ 4כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃ 5זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃ 6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃ 7כי־כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃ 8[שת כ] (שתה ק) עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃ 9כי כל־ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו־הגה׃ 10ימי־שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת ׀ שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי־גז חיש ונעפה׃ 11מי־יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃ 12למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃ 13שובה יהוה עד־מתי והנחם על־עבדיך׃ 14שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל־ימינו׃ 15מחנו כימות עניתנו נות ראינו רעה׃ 16יראה אל־עבדיך פעלך והדרך על־בניהם׃ 17ויהי ׀ נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃ |
    |