Lexicon Magdiel: "excellence of God," an Edomite chief Original Word: מַגְדִּיאֵלPart of Speech: Proper Name Masculine Transliteration: Magdiel Phonetic Spelling: (mag-dee-ale') Short Definition: Magdiel NAS Exhaustive Concordance Word Originfrom meged and elDefinition"excellence of God," an Edomite chief NASB TranslationMagdiel (2).
Brown-Driver-Briggs מַגְדִּיאֵל proper name, masculine a chief of Edom, Genesis 36:43 = 1 Chronicles 1:54; ᵐ5B Μεδιηλ (Chronicles), ᵐ5A Μετοδιηλ (Genesis), Μαγεδιηλ (Chronicles, compare ᵐ5L) — (compare Sabean מגדעל Derenb Études i. 65, Palmyrene מגדֹת (? מגרת) Cook Aramaic Glossary 70). מְגִדּוֺ, מְגִדּוֺן see גדד. מִגְדָּל, מִגְדּוֺל, מִגְדֹּל see גדל. מָגוֺג proper name see גוג. I, II. מָגוֺר, מְגוֺרָה, מְגוּרָה see I, III. גור. [מַגְזֵרָה] see גזר. מַגָּל see נגל. מְגִלָּה see גלל. [מְגַמָּה] see גמם. מָגֵן, מִגֵּן, מְגִנָּה see גנן. מִגְעֶ֫רֶת see גער. מַגֵּפָה see נגף.
Strong's Magdiel From meged and 'el; preciousness of God; Magdiel, an Idumaean -- Magdiel. see HEBREW meged see HEBREW 'el |
    |