Westminster Leningrad Codex
קָרֵ֤א מַלְכָּא֙ בְּחַ֔יִל לְהֶֽעָלָה֙ לְאָ֣שְׁפַיָּ֔א [כַּשְׂדָּיֵא כ] (כַּשְׂדָּאֵ֖י ק) וְגָזְרַיָּ֑א עָנֵ֨ה מַלְכָּ֜א וְאָמַ֣ר ׀ לְחַכִּימֵ֣י בָבֶ֗ל דִּ֣י כָל־אֱ֠נָשׁ דִּֽי־יִקְרֵ֞ה כְּתָבָ֣ה דְנָ֗ה וּפִשְׁרֵהּ֙ יְחַוִּנַּ֔נִי אַרְגְּוָנָ֣א יִלְבַּ֗שׁ [וְהַמֹּונְכָא כ] (וְהַֽמְנִיכָ֤א ק) דִֽי־דַהֲבָא֙ עַֽל־צַוְּארֵ֔הּ וְתַלְתִּ֥י בְמַלְכוּתָ֖א יִשְׁלַֽט׃ ס
WLC (Consonants Only)
קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא [כשדיא כ] (כשדאי ק) וגזריא ענה מלכא ואמר ׀ לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש [והמונכא כ] (והמניכא ק) די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ ס
