1הדבר אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ על־יהודה וירושלם׃ 2והיה ׀ באחרית הימים נכון יהיה הר בית־יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל־הגוים׃ 3והלכו עמים רבים ואמרו לכו ׀ ונעלה אל־הר־יהוה אל־בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר־יהוה מירושלם׃ 4ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא־ישא גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדו עוד מלחמה׃ פ 5בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ 6כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ 7ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ 8ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ 9וישח אדם וישפל־איש ואל־תשא להם׃ 10בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ 11עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ ס 12כי יום ליהוה צבאות על כל־גאה ורם ועל כל־נשא ושפל׃ 13ועל כל־ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל־אלוני הבשן׃ 14ועל כל־ההרים הרמים ועל כל־הגבעות הנשאות׃ 15ועל כל־מגדל גבה ועל כל־חומה בצורה׃ 16ועל כל־אניות תרשיש ועל כל־שכיות החמדה׃ 17ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ 18והאלילים כליל יחלף׃ 19ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ 20ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו־לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ 21לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ 22חדלו לכם מן־האדם אשר נשמה באפו כי־במה נחשב הוא׃ פ |
    |