1חזון ישעיהו בן־אמוץ אשר חזה על־יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃ 2שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃ 3ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ 4הוי ׀ גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את־יהוה נאצו את־קדוש ישראל נזרו אחור׃ 5על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל־ראש לחלי וכל־לבב דוי׃ 6מכף־רגל ועד־ראש אין־בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא־זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃ 7ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃ 8ונותרה בת־ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ 9לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ ס 10שמעו דבר־יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃ 11למה־לי רב־זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃ 12כי תבאו לראות פני מי־בקש זאת מידכם רמס חצרי׃ 13לא תוסיפו הביא מנחת־שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא־אוכל און ועצרה׃ 14חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ 15ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי־תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ 16רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ 17למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ ס 18לכו־נא ונוכחה יאמר יהוה אם־יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם־יאדימו כתולע כצמר יהיו׃ 19אם־תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃ 20ואם־תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ ס 21איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃ 22כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃ 23שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא־יבוא אליהם׃ פ 24לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃ 25ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל־בדיליך׃ 26ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי־כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃ 27ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃ 28ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃ 29כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃ 30כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר־מים אין לה׃ 31והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ ס |
    |