1דברי למואל מלך משא א‍שר־יסרתו אמו׃

2מה־ברי ומה־בר־בטני ומה בר־נדרי׃

3אל־תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃

4אל למלכים ׀ למואל אל למלכים שתו־יין ולרוזנים [או כ] (אי ק) שכר׃

5פן־ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל־בני־עני׃

6תנו־שכר לאובד ויין למרי נפש׃

7ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר־עוד׃

8פתח־פיך לאלם אל־דין כל־בני חלוף׃

9פתח־פיך שפט־צדק ודין עני ואביון׃ פ

10אשת־חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃

11בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

12גמלתהו טוב ולא־רע כל ימי חייה ׃

13דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃

14היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃

15ותקם ׀ בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃

16זממה דה ותקחהו מפרי כפיה [נטע כ] (נטעה ק) כרם׃

17חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃

18טעמה כי־טוב סחרה לא־יכבה [בליל כ] (בלילה ק) נרה׃

19ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃

20כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃

21לא־תירא לביתה משלג כי כל־ביתה לבש שנים׃

22מרבדים עשתה־לה שש וארגמן לבושה׃

23נודע בשערים בעלה בשבתו עם־זקני־ארץ׃

24סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃

25עז־והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃

26פיה פתחה בחכמה ותורת־חסד על־לשונה׃

27צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃

28קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

29רבות בנות עשו חיל ואת עלית על־כלנה׃

30שקר החן והבל היפי אשה יראת־יהוה היא תתהלל׃

31תנו־לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃