Brown-Driver-Briggs
מְתֹם noun [masculine] soundness; in phrase
׳אֵין מְתֹם ב Isaiah 1:6;
Psalm 38:4;
Psalm 38:8;
מֵעִיר מְ֯תֹם Judges 20:48 from entire city (Manuscripts De Rossi Bu GFM
מְתִם, see
מַת and compare
עיר מת(י)ם Deuteronomy 2:34;
Deuteronomy 3:6;
Job 24:12).
תֵּמָן, תֵּמָנִי see תֵּימָן below ימן.
תִּמְנָה, תִּמְנָ֫תָה, תִּמְנִי, תִּמְנַת see מנה.
תִּמְנָע see מָנַע. תֶּ֫מֶס see מסס.
תמר (√of following; compare perhaps Arabic 
be erect, stiff (e.g. of lance), so Buhl13, who derives thence תמר palm-tree, and also תִּימָרָה, Late Hebrew תִּמָּרָה column of smoke, Late Hebrew תִּמּוּר rising motion, etc., but these denominative from תָּמָר LevyNHWB Buhl14; compare Arabic 
date, Ethiopic 
id., 
date-palm, Aramaic תַּמְרָא, 
date-palm, Late Hebrew תָּמָר date (-palm))).
