1וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור׃ 2ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא־יבא בו כי יהוה אלהי־ישראל בא בו והיה סגור׃ 3את־הנשיא נשיא הוא ישב־בו [לאכול־ כ] (לאכל־לחם ק) לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא׃

4ויביאני דרך־שער הצפון אל־פני הבית וארא והנה מלא כבוד־יהוה את־בית יהוה ואפל אל־פני׃ 5ויאמר אלי יהוה בן־אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל־אשר אני מדבר אתך לכל־חקות בית־יהוה ולכל־ [תורתו כ] (תורתיו ק) ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש׃ 6ואמרת אל־מרי אל־בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב־לכם מכל־תועבותיכם בית ישראל׃ 7בהביאכם בני־נכר ערלי־לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את־ביתי בהקריבכם את־לחמי חלב ודם ויפרו את־בריתי אל כל־תועבותיכם׃ 8ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃

9כה־אמר אדני יהוה כל־בן־נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל־מקדשי לכל־בן־נכר אשר בתוך בני ישראל׃ 10כי אם־הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם׃ 11והיו במקדשי משרתים פקדות אל־שערי הבית ומשרתים את־הבית המה ישחטו את־העלה ואת־הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם׃ 12יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית־ישראל למכשול עון על־כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם׃ 13ולא־יגשו אלי לכהן לי ולגשת על־כל־קדשי אל־קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו׃ 14ונתתי אותם שמרי משמרת הבית לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו׃ פ

15והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את־משמרת מקדשי בתעות בני־ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה׃ 16המה יבאו אל־מקדשי והמה יקרבו אל־שלחני לשרתני ושמרו את־משמרתי׃ 17והיה בבואם אל־שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא־יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה׃ 18פארי פשתים יהיו על־ראשם ומכנסי פשתים יהיו על־מתניהם לא יחגרו ביזע׃ 19ובצאתם אל־החצר החיצונה אל־החצר החיצונה אל־העם יפשטו את־בגדיהם אשר־המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא־יקדשו את־העם בבגדיהם׃ 20וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את־ראשיהם׃ 21ויין לא־ישתו כל־כהן בבואם אל־החצר הפנימית׃ 22ואלמנה וגרושה לא־יקחו להם לנשים כי אם־בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו׃ 23ואת־עמי יורו בין קדש לחל ובין־טמא לטהור יודעם׃ 24ועל־ריב המה יעמדו [לשפט כ] (למשפט ק) במשפטי [ושפטהו כ] (ישפטוהו ק) ואת־תורתי ואת־חקתי בכל־מועדי ישמרו ואת־שבתותי יקדשו׃ 25ואל־מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם־לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר־לא־היתה לאיש יטמאו׃ 26ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו־לו׃ 27וביום באו אל־הקדש אל־החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו נאם אדני יהוה׃

28והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא־תתנו להם בישראל אני אחזתם׃ 29המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל־חרם בישראל להם יהיה׃ 30וראשית כל־בכורי כל וכל־תרומת כל מכל תרומותיכם לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל־ביתך׃ 31כל־נבלה וטרפה מן־העוף ומן־הבהמה לא יאכלו הכהנים׃ פ