1ויצו את־אשר על־ביתו לאמר מלא את־אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף־איש בפי אמתחתו׃ 2ואת־גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃ 3הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃ 4הם יצאו את־העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על־ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃ 5הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

6וישגם וידבר אלהם את־הדברים האלה׃ 7ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃ 8הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃ 9אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם־אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃ 10ויאמר גם־עתה כדבריכם כן־הוא אשר ימצא אתו יהיה־לי עבד ואתם תהיו נקים׃ 11וימהרו ויורדו איש את־אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃ 12ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃ 13ויקרעו שמלתם ויעמס איש על־חמרו וישבו העירה׃

14ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃ 15ויאמר להם יוסף מה־המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי־נחש ינחש איש אשר כמני׃ 16ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשר־נמצא הגביע בידו׃ 17ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה־לי עבד ואתם עלו לשלום אל־אביכם׃ פ

18ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃ 19אדני שאל את־עבדיו לאמר היש־לכם אב או־אח׃ 20ונאמר אל־אדני יש־לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃ 21ותאמר אל־עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃ 22ונאמר אל־אדני לא־יוכל הנער לעזב את־אביו ועזב את־אביו ומת׃ 23ותאמר אל־עבדיך אם־לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃ 24ויהי כי עלינו אל־עבדך אבי ונגד־לו את דברי אדני׃ 25ויאמר אבינו שבו שברו־לנו מעט־אכל׃ 26ונאמר לא נוכל לרדת אם־יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי־לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃ 27ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה־לי אשתי׃ 28ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד־הנה׃ 29ולקחתם גם־את־זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את־שיבתי ברעה שאלה׃ 30ועתה כבאי אל־עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃ 31והיה כראותו כי־אין הנער ומת והורידו עבדיך את־שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃ 32כי עבדך ערב את־הנער מעם אבי לאמר אם־לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל־הימים׃ 33ועתה ישב־נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם־אחיו׃ 34כי־איך אעלה אל־אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את־אבי׃