1כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃ 2ועתה ׀ יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃ 3לכן יהיו כענן־בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃ 4ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃ 5אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃ 6כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על־כן שכחוני׃ 7ואהי להם כמו־שחל כנמר על־דרך אשור׃ 8אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃ 9שחתך ישראל כי־בי בעזרך׃ 10אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל־עריך ושפטיך אשר אמרת תנה־לי מלך ושרים׃ 11אתן־לך מלך באפי ואקח בעברתי׃ ס 12צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃ 13חבלי יולדה יבאו לו הוא־בן לא חכם כי־עת לא־יעמד במשבר בנים׃ 14מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃ 15כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה׃ 16תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃ פ |
    |