1ובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃ 2קחו עמכם דברים ושובו אל־יהוה אמרו אליו כל־תשא עון וקח־טוב ונשלמה פרים שפתינו׃ 3אשור ׀ לא יושיענו על־סוס לא נרכב ולא־נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר־בך ירחם יתום׃ 4ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו׃ 5אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון׃ 6ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃ 7ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃ ס 8אפרים מה־לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא׃ 9מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי־ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׃ |