Jeremiah 51
WLC Consonants Only

1כה אמר יהוה הנני מעיר על־בבל ואל־ישבי לב קמי רוח משחית׃

2ושלחתי לבבל ׀ זרים וזרוה ויבקקו את־ארצה כי־היו עליה מסביב ביום רעה׃

3אל־ידרך [ידרך כ] הדרך קשתו ואל־יתעל בסרינו ואל־תחמלו אל־בחריה החרימו כל־צבאה׃

4ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃

5כי לא־אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃

6נסו ׀ מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל־תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃

7כוס־זהב בבל ביד־יהוה משכרת כל־הארץ מיינה שתו גוים על־כן יתהללו גוים׃

8פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃

9[רפאנו כ] (רפינו ק) את־בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי־נגע אל־השמים משפטה ונשא עד־שחקים׃

10הוציא יהוה את־צדקתינו באו ונספרה בציון את־מעשה יהוה אלהינו׃

11הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את־רוח מלכי מדי כי־על־בבל מזמתו להשחיתה כי־נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃

12אל־חומת בבל שאו־נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם־זמם יהוה גם־עשה את אשר־דבר אל־ישבי בבל׃

13[שכנתי כ] (שכנת ק) על־מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃

14נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם־מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ ס

15עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃

16לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה־ארץ ברקים למטר עשה ויצא רוח מאצרתיו׃

17נבער כל־אדם מדעת הביש כל־צרף מפסל כי שקר נסכו ולא־רוח בם׃

18הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃

19לא־כאלה חלק יעקוב כי־יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ ס

20מפץ־אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃

21ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃

22ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃

23ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃

24ושלמתי לבבל ולכל ׀ יושבי כשדים את כל־רעתם אשר־עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ ס

25הנני אליך הר המשחית נאם־יהוה המשחית את־כל־הארץ ונטיתי את־ידי עליך וגלגלתיך מן־הסלעים ונתתיך להר שרפה׃

26ולא־יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי־שממות עולם תהיה נאם־יהוה׃

27שאו־נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו־סוס כילק סמר׃

28קדשו עליה גוים את־מלכי מדי את־פחותיה ואת־כל־סגניה ואת כל־ארץ ממשלתו׃

29ותרעש הארץ ותחל כי קמה על־בבל מחשבות יהוה לשום את־ארץ בבל לשמה מאין יושב׃

30חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃

31רץ לקראת־רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי־נלכדה עירו מקצה׃

32והמעברות נתפשו ואת־האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ ס

33כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת־בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת־הקציר לה׃

34[אכלנו כ] (אכלני ק) [הממנו כ] (הממני ק) נבוכדראצר מלך בבל [הציגנו כ] (הציגני ק) כלי ריק [בלענו כ] (בלעני ק) כתנין מלא כרשו מעדני [הדיחנו כ] (הדיחני׃ ק)

35חמסי ושארי על־בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל־ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ ס

36לכן כה אמר יהוה הנני־רב את־ריבך ונקמתי את־נקמתך והחרבתי את־ימה והבשתי את־מקורה׃

37והיתה בבל ׀ לגלים ׀ מעון־תנים שמה ושרקה מאין יושב׃

38יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃

39בחמם אשית את־משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃

40אורידם ככרים לטבוח כאילים עם־עתודים׃

41איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל־הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃

42עלה על־בבל הים בהמון גליו נכסתה׃

43היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא־ישב בהן כל־איש ולא־יעבר בהן בן־אדם׃

44ופקדתי על־בל בבבל והצאתי את־בלעו מפיו ולא־ינהרו אליו עוד גוים גם־חומת בבל נפלה׃

45צאו מתוכה עמי ומלטו איש את־נפשו מחרון אף־יהוה׃

46ופן־ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על־משל׃

47לכן הנה ימים באים ופקדתי על־פסילי בבל וכל־ארצה תבוש וכל־חלליה יפלו בתוכה׃

48ורננו על־בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא־לה השודדים נאם־יהוה׃

49גם־בבל לנפל חללי ישראל גם־לבבל נפלו חללי כל־הארץ׃

50פלטים מחרב הלכו אל־תעמדו זכרו מרחוק את־יהוה וירושלם תעלה על־לבבכם׃

51בשנו כי־שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על־מקדשי בית יהוה׃ ס

52לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ופקדתי על־פסיליה ובכל־ארצה יאנק חלל׃

53כי־תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם־יהוה׃ ס

54קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃

55כי־שדד יהוה את־בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃

56כי בא עליה על־בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃

57והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת־עולם ולא יקיצו נאם־המלך יהוה צבאות שמו׃ ס

58כה־אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי־ריק ולאמים בדי־אש ויעפו׃ ס

59הדבר אשר־צוה ׀ ירמיהו הנביא את־שריה בן־נריה בן־מחסיה בלכתו את־צדקיהו מלך־יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃ 60ויכתב ירמיהו את כל־הרעה אשר־תבוא אל־בבל אל־ספר אחד את כל־הדברים האלה הכתבים אל־בבל׃ 61ויאמר ירמיהו אל־שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל־הדברים האלה׃ 62ואמרת יהוה אתה דברת אל־המקום הזה להכריתו לבלתי היות־בו יושב למאדם ועד־בהמה כי־שממות עולם תהיה׃ 63והיה ככלתך לקרא את־הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל־תוך פרת׃ 64ואמרת ככה תשקע בבל ולא־תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד־הנה דברי ירמיהו׃ ס

WLC Consonants Only

Section Headings Courtesy Berean Study Bible

BibleApps.com

Jeremiah 50
Top of Page
Top of Page