1ויהי ככלתו לדבר אל־שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד [ויאהבו כ] (ויאהבהו ק) יהונתן כנפשו׃ 2ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃ 3ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃ 4ויתפשט יהונתן את־המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד־חרבו ועד־קשתו ועד־חגרו׃

5ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל־העם וגם בעיני עבדי שאול׃ פ

6ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את־הפלשתי ותצאנה הנשים מכל־ערי ישראל [לשור כ] (לשיר ק) והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃

7ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול [באלפו כ] (באלפיו ק) ודוד ברבבתיו׃

8ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃ 9ויהי שאול [עון כ] (עוין ק) את־דוד מהיום ההוא והלאה׃ ס

10ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים ׀ רעה ׀ אל־שאול ויתנבא בתוך־הבית ודוד מנגן בידו כיום ׀ ביום והחנית ביד־שאול׃ 11ויטל שאול את־החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃

12וירא שאול מלפני דוד כי־היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃ 13ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר־אלף ויצא ויבא לפני העם׃ פ 14ויהי דוד לכל־דרכו משכיל ויהוה עמו׃ 15וירא שאול אשר־הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃ 16וכל־ישראל ויהודה אהב את־דוד כי־הוא יוצא ובא לפניהם׃ פ

17ויאמר שאול אל־דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן־לך לאשה אך היה־לי לבן־חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל־תהי ידי בו ותהי־בו יד־פלשתים׃ ס 18ויאמר דוד אל־שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי־אהיה חתן למלך׃ 19ויהי בעת תת את־מרב בת־שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃

20ותאהב מיכל בת־שאול את־דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃ 21ויאמר שאול אתננה לו ותהי־לו למוקש ותהי־בו יד־פלשתים ויאמר שאול אל־דוד בשתים תתחתן בי היום׃ 22ויצו שאול את־עבדו דברו אל־דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל־עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃ 23וידברו עבדי שאול באזני דוד את־הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש־רש ונקלה׃ 24ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃ פ 25ויאמר שאול כה־תאמרו לדוד אין־חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את־דוד ביד־פלשתים׃ 26ויגדו עבדיו לדוד את־הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃ 27ויקם דוד וילך ׀ הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את־ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן־לו שאול את־מיכל בתו לאשה׃ ס 28וירא שאול וידע כי יהוה עם־דוד ומיכל בת־שאול אהבתהו׃ 29ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את־דוד כל־הימים׃ ס

30ויצאו שרי פלשתים ויהי ׀ מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃ ס